עֲבָדִים הָיִינוּ, לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם; וַיּוֹצִיאֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה.  וְאִלּוּ לֹא גָאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, עֲדַיִן אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם.  וְאַפִלּוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה--מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֶּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם; וְכָל הַמַּאֲרִיךְ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

We were slaves to Pharaoh in Egypt; but God took us out from there, with a strong hand and an outstretched arm. And had the Holy One, blessed be He, not taken our ancestors out of Egypt--we, our children, and our children's children would still be enslaved to Pharaoh in Egypt.  Therefore, even if we are all wise, all men of understanding, all well versed in the Torah--we would still be commanded to tell about the Exodus from Egypt; and whoever tells about it at length is worthy of praise.

Commentary here: http://www.samefacts.com/archives/spirituality_and_religion_/2004/02/avodim_hayyinu_lpharoh_bmitzrayim.php.